המשחקים שדומים לטקסס הולדם ותרצו לנסות

תגידו, גם לכם זה קורה? אתם יושבים מול המסך, משחקים עוד סשן של Texas Holdem, והכל מרגיש אותו דבר. זה לא שזה לא כיף, כן? הולדם הוא מלך, אין ויכוח. אבל לפעמים, רק לפעמים, לא בא לכם לערבב את הקלפים, תרתי משמע, ולראות מה עוד יש לעולם הפוקר להציע? אם התשובה שלכם היא כן, או אפילו "אולי", אז תתרווחו. כי אנחנו עומדים לצאת למסע קטן אל מחוץ לאזור הנוחות של שני קלפי היד, ולגלות כמה משחקים שדומים לטקסס הולדם, אבל מציעים טוויסט שיכול להעיף לכם את המוח.

"המפלצת" שנקראת אומהה

אם טקסס הולדם הוא הבן החנון והמחושב של עולם הפוקר, פוט לימיט אומהה (Pot Limit Omaha, או PLO בקיצור) הוא אחיו הגדול והפרוע שנוסע על אופנוע בלי קסדה. על פניו, הוא נראה דומה להפליא. אז מה הקאץ'? הקאץ' הוא שבמקום שני קלפים, כל שחקן מקבל ארבעה קלפים ליד. פה מתחיל הבלגן.

החוק הכי חשוב באומהה, וזה משהו שלוקח למתחילים רגע לעכל, הוא שאתה חייב להשתמש בדיוק בשניים מארבעת הקלפים שבידך, ובדיוק בשלושה מחמשת קלפי הקהילה שעל השולחן כדי להרכיב את היד הסופית שלך. זה לא כמו בהולדם, שם אתה יכול להשתמש בקלף אחד מהיד וארבעה מהשולחן, או אפילו לשחק את הבורד (להשתמש בכל חמשת קלפי הקהילה). פה? אין חוכמות. שניים מהיד, שלושה מהשולחן. נקודה.

למה אומהה זה כאוס מוחלט (ובגלל זה אנחנו אוהבים אותו)

השינוי התמים הזה, מקבלים ארבעה קלפים במקום שניים, הופך את הכל על פניו. פתאום, לכל אחד יש פוטנציאל ליד מטורפת. יש לך שני אסים ביד? נחמד, אבל זה לא אומר כלום אם אין לך עוד קלפים טובים לידם. הפלופ יורד עם שני לבבות? סביר להניח שלמישהו יש פלאש דרואו. יש זוג על השולחן? כנראה שלמישהו יש פול האוס.

המשחק הזה הוא כולו על ה-"Nuts" (היד הטובה ביותר האפשרית). בהולדם, אתה יכול לזכות בקופה גדולה עם שני זוגות או אפילו טופ פייר. באומהה? אם תנסה לעשות את זה, אתה תמצא את עצמך מרושש די מהר. פה משחקים על סטרייטים, פלאשים, פול האוסים. כל קופה הופכת להיות מולטי-וויי (עם כמה שחקנים), כי לכולם יש איזשהו "דרואו" (סיכוי לשפר את היד).

זו גרסה של אקשן טהור. אם אתם אוהבים את המתח של לחכות לקלף האחרון שישלים לכם יד מפלצתית, אומהה יספק לכם את זה בכמויות. אבל הזהירות מתבקשת: התנודתיות (variance) פה היא בשמיים. אפשר להרוויח סכומים דמיוניים בסשן אחד, ולהפסיד אותם בחזרה בסיבוב הבא. זה דורש בנקרול (תקציב) עמוק יותר ועצבים מברזל. אני אישית מכיר שחקנים מעולים שניסו לעבור לאומהה ונשברו מנטלית. זה פשוט חיה אחרת לגמרי. זה לא בהכרח יותר קשה, זה פשוט שונה. דורש חשיבה אחרת לגמרי על קומבינציות ועל הידיים של היריבים.

אומהה היי-לו: גם היד הגרועה ביותר יכולה לזכות

אם חשבתם שאומהה רגיל זה מסובך, חכו שתשמעו על האח המעוות והגאוני שלו: אומהה היי-לו (Omaha Hi-Lo), שלפעמים נקרא גם אומהה 8. כאן, אנחנו לוקחים את כל הכאוס של אומהה רגיל, ומוסיפים לו עוד שכבה של טירוף.

הקונספט הוא כזה: בסוף היד, הקופה מתחלקת לשניים. חצי אחד הולך ליד הגבוהה ביותר, והחצי השני הולך ליד הנמוכה ביותר. כן, קראתם נכון. המטרה היא להרכיב את היד הכי "גרועה" שאפשר.

אבל רגע, יש חוקים. כדי שיד נמוכה תהיה "כשירה" (qualify), היא חייבת להיות מורכבת מחמישה קלפים שונים שערכם 8 או פחות (אס נחשב לקלף נמוך). היד הנמוכה הטובה ביותר האפשרית היא A-2-3-4-5, והיא מכונה "גלגל" (Wheel). גם כאן, חובה להשתמש בשני קלפים מהיד ושלושה מהשולחן גם כדי להרכיב את היד הנמוכה. זה אומר שאתה יכול להשתמש בשני קלפים שונים מהיד שלך כדי לבנות את היד הגבוהה, ובשני קלפים אחרים כדי לבנות את היד הנמוכה.

מה זה "scooping the pot"? הסבר קצרצר למתחילים

המטרה הקדושה באומהה היי-לו היא "לגרוף את הקופה" (Scooping). זה אומר לזכות גם בחצי של היד הגבוהה וגם בחצי של היד הנמוכה. זה הרגע שבו אתה מרגיש כמו מלך העולם. היופי פה הוא שזה שדורש המון חשיבה. אתה כל הזמן צריך לשאול את עצמך: "האם אני הולך על היד הגבוהה? הנמוכה? אולי על שתיהן?". זה וריאנט שמכריח אותך להיות גמיש. לפעמים תיכנס ליד במטרה לזכות בנמוך, והקלפים פתאום יתנו לך פול האוס ותיקח את הגבוה. זה יכול לשגע פילים, אבל בקטע טוב. הוריאציה הזאת הרבה פחות מבוססת על בלופים מאומהה רגיל, והרבה יותר על מתמטיקה, הבנת הסיכויים, וקריאה נכונה של הלוח. אם אתם אנשים שאוהבים חידות היגיון, יש סיכוי טוב שתתאהבו באומהה היי-לו

חוזרים לשורשים: סטאד 7 קלפים – הפוקר של הסבא-רבא שלכם

בואו נחזור אחורה בזמן, לתקופה שלפני שהטלוויזיה הפכה את הטקסס הולדם לתופעה עולמית. בתקופה ההיא, אם היית אומר "פוקר", היית מתכוון כמעט בוודאות לדבר אחד: סטאד 7 קלפים (Seven Card Stud).

בסטאד, אין קלפים משותפים. כל הסיפור הוא אתה מול היריבים שלך. המשחק מתנהל ככה: כל שחקן מקבל שני קלפים עם הפנים כלפי מטה (hole cards) ועוד קלף אחד עם הפנים כלפי מעלה (door card). השחקן עם הקלף הגלוי הנמוך ביותר מתחיל את סבב ההימורים. לאחר מכן, מחולקים עוד שלושה קלפים גלויים לכל שחקן (עם סבב הימורים אחרי כל קלף), ולבסוף קלף שביעי ואחרון עם הפנים כלפי מטה. המטרה, בסופו של דבר, היא להרכיב את יד הפוקר הטובה ביותר מחמישה מתוך שבעת הקלפים שלך.

הדבר המרכזי ששונה פה הוא כמות המידע. אתה רואה חלק מהקלפים של היריבים שלך. זה אומר שלזיכרון יש תפקיד עצום. אתה צריך לזכור אילו קלפים כבר יצאו מהחפיסה ונזרקו על ידי שחקנים אחרים. 

הייתם מאמינים שפעם זה היה הוריאנט הכי פופולרי בעולם?

כן, כן. לפני שכל ילד ידע מה זה "אול-אין", סטאד היה המשחק של המקצוענים. זה וריאנט שדורש סבלנות, משמעת, וכאמור, זיכרון פנומנלי. אין פה את האקשן המיידי של אומהה. זה יותר כמו שחמט, כל החלטה היא קריטית.

לדעתי, כל שחקן פוקר רציני צריך ללמוד לשחק סטאד, גם אם הוא לא מתכוון להתמחות בזה. למה? כי זה מלמד אותך יסודות חשובים: קריאת יריבים על בסיס הקלפים הגלויים שלהם, הבנת חשיבות המיקום (שכאן הוא דינמי ומשתנה בכל סיבוב), ובעיקר – משמעת. זה אולי לא סקסי כמו טקסס הולדם, אבל זה בונה אותך כשחקן. זה כמו ללמוד לנהוג על רכב עם גיר ידני. אחרי שתשלוט בזה, כל רכב אוטומטי ירגיש לך מאוד קל לנהיגה.

משחקים שדומים לטקסס הולדם רק בקטע של הדילר באטן

אוקיי, אחרי שלמדנו על שני הגדולים (אומהה וסטאד), בואו נצלול לבריכה של הילדים המשוגעים. יש אינסוף וריאציות פוקר, רובן משוחקות בעיקר בערבים ביתיים או בטורנירים מיוחדים. אבל חלקן צברו פופולריות אדירה בשנים האחרונות. הנה רשימה קצרה של כמה מהמועדפים עליי:

• שורט דק (Short Deck / 6+ Hold’em): זה אולי הוריאנט הכי חם של השנים האחרונות, במיוחד בסכומים הגבוהים. לוקחים חפיסה רגילה ופשוט מוציאים ממנה את כל הקלפים מ-2 עד 5. הכל מתנהל כמו הולדם רגיל, אבל עם 36 קלפים בלבד. מה זה משנה? הכל! פתאום הסיכוי לקבל ידיים חזקות כמו זוגות גבוהים קופץ לשמיים. זה יוצר המון אקשן, קופות מנופחות ובלופים אדירים. 
• פיינאפל / קרייזי פיינאפל (Pineapple / Crazy Pineapple): וריאנט חמוד וכיפי. בפיינאפל, כל שחקן מקבל שלושה קלפים, אבל חייב לזרוק אחד מהם לפני שהפלופ נפתח. בקרייזי פיינאפל, אתה זורק את הקלף השלישי רק אחרי הפלופ. זה מוסיף עוד אלמנט של אסטרטגיה ומגדיל את הסיכוי שלכולם תהיה יד טובה. 
• 2-7 טריפל דרואו (2-7 Triple Draw): עכשיו משהו אחר לגמרי. זה משחק "לואובול" (Lowball), כלומר המטרה היא להרכיב את היד הכי גרועה שאפשר. היד הטובה ביותר (כלומר, הנמוכה ביותר) היא 2-3-4-5-7 שלא מאותו צבע. סטרייט ופלאש פוסלים את היד, ואס הוא תמיד קלף גבוה. כל שחקן מקבל 5 קלפים, ויש שלושה סבבי החלפה (draws) שבהם כל אחד יכול להחליף כמה קלפים שהוא רוצה מהיד. זה וריאנט פסיכולוגי טהור.
• ראז (Razz): אם אהבתם את הרעיון של לואובול, ראז זה סטאד 7 קלפים, אבל למתאבדים. המטרה היא להרכיב את היד הנמוכה ביותר מחמישה קלפים, כש-A-2-3-4-5 היא היד הטובה ביותר. 
• קורשבל (Courchevel): קחו אומהה רגיל, תנו לכל שחקן חמישה קלפים במקום ארבעה, ועכשיו – וזה השיגעון האמיתי – תחשפו את הקלף הראשון של הפלופ עוד לפני סבב ההימורים הראשון. זה יוצר מצב שבו אנשים רואים קלף שמתאים להם ליד והם משתגעים. זה הימור טהור, כאוס מוחלט, וכיף אדיר אם אתה במצב רוח הנכון.
• באדוגי (Badugi): אוקיי, זה כבר למתקדמים. המטרה פה היא להרכיב יד של ארבעה קלפים כמה שיותר נמוכים, כשכל אחד מהם חייב להיות מסדרה אחרת ובערך שונה. יד של A-2-3-4 מארבע סדרות שונות היא היד המושלמת ("באדוגי"). גרסה מורכבת שדורשת חשיבה מחוץ לקופסה.

אז איך בוחרים את המשחק הבא שלכם? 

האמת? אין תשובה נכונה. זה תלוי בכם, באופי שלכם, ובמה שאתם מחפשים. אם אתם מכורים לאדרנלין ולא מפחדים מתנודות חדות, פוט לימיט אומהה כנראה יקרוץ לכם. אתם תרגישו שם בבית תוך שנייה, ותשאלו את עצמכם איך הסתפקתם בשני קלפים כל החיים.

אם אתם יותר אנליטיים, אוהבים מתמטיקה, ונהנים מפאזלים מורכבים, אומהה היי-לו יכול להתאים לכם. זה משחק שמתגמל חשיבה עמוקה ופחות מסתמך על "תחושות בטן". מצד שני, אם אתם אנשים של פסיכולוגיה, של קריאת אנשים, ויש לכם זיכרון טוב, אולי כדאי שתתנו צ'אנס לסטאד.

בסופו של יום, כל הווריאציות האלה רק מוכיחות דבר אחד: פוקר זה הרבה יותר מטקסס הולדם. אמנם הוא שער הכניסה המושלם לעולם הזה, הוא משחק מדהים בפני עצמו, אבל הוא רק קצה הקרחון. היופי האמיתי הוא בגיוון, בלמידה המתמדת, בחיפוש אחר אתגרים חדשים.

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים קצת משועממים סביב שולחן הפוקר, תהיו אתם ההוא שזורק: "יאללה, סיבוב אומהה?". במקרה הכי גרוע, תפסידו כמה שקלים ותלמדו משהו חדש. במקרה הטוב? אולי תמצאו את האהבה החדשה שלכם.