כיצד לבחור שולחן פוקר משתלם?

אני רואה את השאלה הזאת חוזרת על עצמה בכל פורום וקבוצת פייסבוק אפשרית. חבר'ה צעירים, מלאי מוטיבציה, שראו איזה סרטון ביוטיוב על איך לעשות מיליונים מ-Poker, נכנסים ללובי של אתר כלשהו, רואים מול העיניים 50 שולחנות שונים, ופשוט קופאים. אני מבין את זה. הלחץ לבחור נכון הוא אמיתי. אתה מרגיש שאם רק תבחר את השולחן ה-"נכון", הכסף יתחיל לזרום. אז מרוב בלבול, מה רובם עושים? פשוט לוחצים על השולחן הראשון הפנוי עם הביי-אין שהם יכולים להרשות לעצמם. וזו, חברים שלי, הטעות הראשונה בדרך לאיבוד כל הבנקרול שלכם. האמת היא שרוב ה"מדריכים" שתמצאו ברשת יתנו לכם עצות כלליות, כאילו זה מתכון לעוגה. "חפשו שחקנים חלשים", "שחקו במיקום", "תנהלו את הכסף". תודה רבה באמת, קפטן אובייס. אבל אף אחד לא באמת יורד איתך לפרקטיקה. אף אחד לא מסביר לך את הפסיכולוגיה מאחורי הלובי, את המספרים הקטנים האלה בצד שרובכם מתעלמים מהם, ואת התחושת בטן הזאת שלפעמים צועקת לך לברוח משולחן שנראה מושלם על הנייר. אז בואו נעשה סדר. במאמר הזה אני הולך להראות לכם כיצד לבחור שולחן פוקר כמו מקצוען אמיתי. מוכנים? יאללה, נתחיל לחפור.

לפני שנבין כיצד לבחור שולחן פוקר, הכירו את עצמכם

זה אולי החלק הכי פחות סקסי, אבל הוא הכי חשוב, אז אל תדלגו. לפני שאתה בכלל חושב על איזה שולחן לבחור, אתה צריך להבין שני דברים קריטיים על עצמך: מה התקציב שלך ומהי רמת המשחק האמיתית שלך.

ניהול בנקרול

שמעתם את המושג "ניהול בנקרול" מיליון פעם, אני יודע. אבל רובכם חושבים שזה אומר "לא להכניס כסף שאין לי". זה נכון, אבל זה רק קצה הקרחון. ניהול בנקרול נכון אומר שאסור לך לשבת בשולחן שהביי-אין המקסימלי שלו הוא יותר מ-5% מכלל התקציב שלך. כן, קראתם נכון, 5%. אם יש לכם 1,000 דולר לשחק איתם, אתם לא צריכים להתקרב לשולחנות של NL100 (שם הקנייה היא 100$). אתם צריכים להיות ב-NL25 או מקסימום NL50. למה? כי בפוקר יש דבר ארור שנקרא "שונות" (Variance). יהיו לכם ימים שתשחקו מושלם ועדיין תפסידו, ויהיו ימים שתשחקו כמו חמורים ותרוויחו. הבנקרול הגדול נועד לספוג את המכות האלה, לתת לכם אוויר לנשימה כדי שהכישרון שלכם ינצח בטווח הארוך. 

כיצד לבחור שולחן פוקר? קודם כל כנות לגבי רמת המשחק שלכם

עכשיו תענו לי בכנות, בינינו, כמה אתם באמת טובים? אתם מבינים מה זה 3-bet? מתי עושים C-bet? מה זה Equity? אם המושגים האלה נשמעים לכם כמו סינית, אתם צריכים להישאר ברמות הכי נמוכות שיש. אין שום בושה בזה. להפך, הבושה האמיתית היא לשבת בשולחן עם שחקנים טובים ממך, להפסיד את התחתונים, ואז להתלונן ש"היה לי חוסר מזל". זה לא חוסר מזל, חביבי, זה פשוט טיפשות. 

מה כל המספרים האלה בלובי אומרים?

עכשיו כשאתם יודעים מה התקציב שלכם ואיפה אתם עומדים פחות או יותר, אפשר להיכנס ללובי של אתר הפוקר. אתם תראו רשימה של שולחנות, וליד כל אחד מהם כמה נתונים סטטיסטיים. רוב האנשים פשוט מתעלמים מהם, אבל פה קבור הכסף הגדול. בואו נפצח את הקוד.

כיצד לבחור שולחן פוקר לפי ממוצע קופה (Avg. Pot)

זה הנתון הכי מפתה והכי מטעה. על פניו, קופה ממוצעת גדולה נראית כמו חלום. "וואו, איזה אקשן, משחקים פה על הרבה כסף!". טעות. קופה ממוצעת גדולה מדי יכולה להצביע על שולחן עם שונות מטורפת, מלא בשחקנים אגרסיביים מאוד שכל הזמן מנפחים קופות. זה לא בהכרח אומר שיש שם שחקנים גרועים. לפעמים דווקא קופה ממוצעת קצת יותר קטנה מהרגיל, בשילוב עם הנתון הבא, היא סימן טוב מאוד.

אחוז שחקנים לפלופ (Plop % / VPIP)

זה, חברים שלי, הנתון החשוב ביותר. נקודה. הוא אומר לכם איזה אחוז מהשחקנים בשולחן בוחרים לשחק יד (כלומר, משלמים את הבליינד או מעלים) לפני שהפלופ נפתח. 

• אחוז נמוך (נניח 15%-20%): זהו שולחן "טייט" (Tight). יושבים פה שחקנים זהירים, כנראה, שלא משחקים כל יד זבל. יהיה קשה להוציא מהם כסף. כנראה שכדאי לכם להתרחק.
• אחוז גבוה (35% ומעלה): בינגו! מצאתם שולחן "לוס" (Loose). יושבים פה אנשים שבאו להמר. אלה השחקנים שאתם רוצים. הם ישלמו לכם עם ידיים חלשות, ינסו לרדוף לצבע עם סיכויים גרועים, ובאופן כללי, יממנו לכם את המשחק.

אני אישית לא מתקרב לשולחן עם פחות מ-25% שחקנים לפלופ. זה פשוט בזבוז של זמן.

מה עם שולחן מלא מול 6-max?

עוד התלבטות קלאסית. שולחן מלא (Full Ring, 9-10 שחקנים) הוא בדרך כלל יותר איטי, יותר פאסיבי, ויותר מתאים למתחילים. קל יותר לשחק בצורה זהירה ולהמתין לידיים טובות. שולחן 6-max (6 שחקנים) הוא עולם אחר לגמרי. הוא מהיר, אגרסיבי, ואתם תהיו חייבים לשחק יותר ידיים, גם אם הן לא פרימיום. אני אישית עברתי ל-6-max לפני שנים, כי שם האקשן האמיתי ושחקנים טובים יכולים למצוא יתרון גדול יותר. אבל אם אתם רק מתחילים? תעשו לעצמכם טובה, תתחילו בשולחן מלא. תתרגלו לקצב, תלמדו את הבסיס, ואז תחשבו על להתקדם.

אז תכל'ס, כיצד לבחור שולחן פוקר? 

אוקיי, אחרי כל החפירות התיאורטיות, בואו נדבר פרקטיקה. אתם יושבים מול הלובי, ויש לכם עשר דקות להחליט. מה עושים? הנה צ'קליסט קצר ולא מושלם, כמו שאני אוהב, של הדברים שאני בודק:

• בראש ובראשונה – חפשו את ה-Plop% הגבוה ביותר – כבר דיברנו על זה, אבל אני חייב להדגיש את זה שוב. זה המסנן הראשון והכי חשוב. סננו את רשימת השולחנות מהגבוה לנמוך ותתחילו משם.
• הסתכלו על גודל הערימות (Stacks) – אתם רוצים לחפש שולחנות עם כמה שיותר שחקנים שיושבים עם ערימה מלאה (100 ביג בליינדס). למה? כי משם מגיע הכסף הגדול. אתם לא רוצים לשבת בשולחן מלא בשחקני "שורט סטאק" שכל מה שהם עושים זה לדחוף אול-אין לפני הפלופ. זה לא Poker, זה הימורים.
• נסו לזהות את השחקנים החלשים (הדגים) – אם האתר מאפשר, פתחו כמה שולחנות במקביל ותצפו ביד או שתיים. חפשו את השחקן שנכנס לכל קופה (Limping), שמשלם העלאות גדולות עם ידיים בינוניות, או באופן כללי נראה אבוד. מצאתם אחד כזה? מעולה. עכשיו כל מה שאתם צריכים לעשות זה לנסות להשיג את המושב משמאלו. זה נקרא "להיות עם מיקום על הדג", וזה שווה זהב.
• השעה ביום. כן, זה לגמרי פקטור – תחשבו על זה רגע. מתי השחקנים הכי גרועים משחקים? לא ביום שלישי ב-11 בבוקר. הם משחקים ביום חמישי ושישי בערב, אחרי כמה בירות, כשבא להם קצת אקשן לסוף השבוע. "שעות הפנאי" הן שעות הדיג הטובות ביותר.
• אל תפחדו מרשימת המתנה (Waitlist). אם מצאתם שולחן שנראה כמו מסיבה אחת גדולה (Plop% של 50%, קופות ענקיות, שחקנים שנכנסים ויוצאים כל רגע), אבל הוא מלא – היכנסו לרשימת ההמתנה! עדיף לחכות חצי שעה לשולחן מצוין מאשר לשחק שלוש שעות בשולחן בינוני. סבלנות היא שם המשחק, לא רק על השולחן עצמו.
• סמכו על האינטואיציה שלכם – לפעמים שולחן פשוט מרגיש רע. אני יודע שזה נשמע כמו קשקוש מיסטי מהסוג של "הקלפים הרגישו לי טוב", אבל אחרי מספיק שנים מול המסך, אתה מפתח סוג של חוש שישי. אתה נכנס לשולחן, רואה את הקצב, את הדינמיקה, ופשוט משהו לא מסתדר לך. אולי זה שחקן ספציפי שמשחק בצורה מוזרה, אולי זה הקצב המהיר מדי. אם יש לכם תחושה רעה, גם אם המספרים נראים טוב על הנייר, פשוט קומו ותעזבו. יש עוד אלף שולחנות. אל תתחתנו עם אף אחד מהם.
• תבדקו את הרייק (Rake) – רק לוודא שאתם לא משחקים באתר שלוקח עמלה מופרזת.

המלכודת הגדולה ביותר: לשחק עם האגו במקום עם הראש

מצאתם שולחן. הכל נראה טוב. התחלתם לשחק, ואז זה קורה. יש איזה שחקן אגרסיבי, שעושה לכם רי-רייז כל פעם שאתם נכנסים ליד. הוא תפס אתכם בבלוף פעם אחת, והאגו שלכם מתחיל לדבר. "אני חייב להחזיר לו", "אני אראה לו מי הגבר פה". ברגע שהמחשבות האלה נכנסות לכם לראש – הפסדתם.

בחירת שולחן פוקר היא לא פעולה חד פעמית. זו הערכה מתמדת. אתם צריכים לשאול את עצמכם כל הזמן: "האם השולחן הזה עדיין רווחי עבורי?". לפעמים, שולחן שהתחיל מצוין יכול להפוך לגרוע. הדג הפסיד את כל הכסף והלך, ובמקומו התיישבו שני שחקנים קשוחים. הדינמיקה השתנתה. התפקיד שלכם הוא לזהות את השינוי הזה ולקום. כן, פשוט לקום וללכת. אין בזה שום בושה. הבושה היא להישאר ולהפסיד כסף רק בגלל שהאגו שלכם לא מוכן להודות שהמשחק נהיה קשה מדי. אתם לא שם כדי לנקום, אתם שם כדי לקחת כסף משחקנים חלשים מכם. זה הכל.

ומה לגבי פוקר חי? 

קפיצה קטנה לנושא אחר, אבל חשוב. כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו רלוונטי ב-99% לפוקר אונליין, איפה שיש לכם סטטיסטיקות ונתונים. בפוקר חי בקזינו, אין לכם את כל זה. אז איך בוחרים שולחן? פה נכנסים לתחום האפור והיפה של קריאת אנשים.

כשאתה נכנס לחדר פוקר, אל תרוץ לשבת במקום הפנוי הראשון. תעמוד בצד כמה דקות, תעשה סיבוב. תסתכל על השולחנות. איפה יש את האווירה הכי רועשת? איפה אנשים צוחקים, שותים בירה, מראים אחד לשני את הקלפים? זה כנראה השולחן שאתה רוצה. איפה שיושבים חבר'ה צעירים עם קפוצ'ונים ואוזניות, מסתכלים על כולם במבט רצחני, ולא מדברים מילה? זה כנראה השולחן שאתה רוצה להימנע ממנו. בפוקר חי, ה-"סטטיסטיקה" היא הוייב. תחפש את הוייב של כיף והימורים, לא את הוייב של תחרות שחמט אולימפית.

מחשבה לסיום

אתם יכולים ללמוד את כל האסטרטגיות בעולם, לשנן טבלאות של טווחי ידיים, ולדעת לחשב סיכויי קופה בעל פה. אבל אם אתם יושבים בשולחן עם שמונה שחקנים שעושים את אותו הדבר, רק קצת יותר טוב מכם, אתם תפסידו כסף בטווח הארוך. אין פה קסמים. היתרון הכי גדול שלכם בפוקר הוא לא היכולת לעשות בלוף מתוחכם, אלא היכולת למצוא משחק קל יותר מהמתחרים שלכם. בחירת שולחן היא לא שלב מקדים למשחק. היא המשחק עצמו. זה ה-Skill הכי לא מוערך מספיק שיש.

אז בפעם הבאה שאתם נכנסים ללובי, קחו נשימה עמוקה. אל תמהרו. תהיו ציידים, לא דגים. תעשו את שיעורי הבית שלכם, תנתחו את הנתונים, ותמצאו את המקום שבו הכסף שלכם נמצא בסכנה הכי קטנה, והפוטנציאל לרווח הוא הכי גדול. ועכשיו, לכו תמצאו איזה שולחן טוב. ואל תהיו אלה שמישהו אחר מסמן בתור ה"דג".