קל לחשוב שהשחקנים העשירים ביותר בפוקר הם אלה שזכו בסכומים הגבוהים ביותר בטורנירים. זה לא יהיה מופרך להניח כזה דבר, בהתחשב בעובדה שהמספרים שם גלויים. אנחנו רואים מיליונים רצים על המסך ורשימות הזכיות הגדולות ביותר הן תוכן פופולרי מאוד בעולם הזה.
אבל מה לעשות, המציאות היא פשוט מורכבת יותר. חלק מהשמות הגדולים ביותר בפוקר כמעט ואינם מופיעים בראש רשימות הזכיות. גם אלו שכן נמצאים ברשימות האלו, יוצרים את רוב ההון שלהם באפיקים אחרים לחלוטין. כדי להבין מי הם שחקני הפוקר העשירים בעולם, צריך להפריד בין שלושה סוגי כסף: כסף מתועד, כסף לא מתועד וכסף שנוצר מחוץ למשחק. רק כשמחברים את שלושת הרבדים האלה, מתחילה להיווצר התמונה האמיתית. אז כאן נתחיל לבנות את התמונה הזו, שלב אחר שלב.
איך מודדים עושר בפוקר בכלל?
הניסיון לדרג שחקני פוקר לפי עושר מוביל בשלב די מוקדם לבעיה בסיסית: אין מדד אחד שמספר את כל הסיפור. בניגוד לענפי ספורט אחרים, שבהם השכר מתועד יחסית, בפוקר חלק גדול מהכסף פשוט לא מופיע בשום מקום רשמי. לכן, כדי להבין מי הם שחקני הפוקר העשירים בעולם, צריך לפרק את העושר הזה לכל הרכיבים שלו.
זכיות בטורנירים לעומת כסף נקי ביד
הנתון הנגיש ביותר הוא זכיות בטורנירים. אתרים רבים מתעדים כל זכייה משמעותית, ויוצרים רשימות שמראות מי עשה הכי הרבה בטורנירים השונים. כאן בדיוק נכנסת לתמונה הבעיה הראשונה. הסכום המוצהר לא שווה לסכום הנקי שהשחקן מקבל ביד. הוא לא כולל את ההפסדים הקודמים, את חלוקת הרווחים עם המשקיעים והוצאות נלוות. שחקן יכול לזכות בעשרות מיליוני דולרים ולבסוף להכניס לחשבון הבנק הרבה פחות. לעומת זאת, שחקן אחר עם זכיות נמוכות יותר יכול להיות עשיר בהרבה, בזכות מקורות הכנסה אחרים.
רווחים ממשחקים במזומן
אבל גם אם נישאר רק על הכסף שמרוויחים מפוקר, גם שם הטורנירים הם לא הכסף הגדול. רוב הכסף מגיע ממשחקים במזומן. הבעיה היא שהמשחקים האלה כמעט ואינם מתועדים. משחקים פרטיים, שולחנות VIP, עסקאות בין שחקנים – מכל אלה שחקנים מפיקים סכומי עתק בלי להופיע בשום דירוג. שחקנים כמו פיל אייבי, למשל, יצרו את רוב ההון שלהם במשחקים כאלה. אם נסתכל רק על רשימות רשמיות, נפספס את הזירה שבה באמת זז כסף גדול.
עסקים צדדיים שאינם קשורים לפוקר
המרכיב השלישי, ולעתים החשוב ביותר, הוא פעילות רווחית לצד משחקי הפוקר. כאן נמצא ההבדל בין שחקן מצליח לבין שחקן עשיר באמת. שחקני הפוקר העשירים בעולם אינם מסתפקים במשחק. הם משקיעים, מקימים חברות, משתתפים בפלטפורמות, או בונים מותג אישי שמייצר הכנסות.
אז עכשיו, כשאנחנו מחזיקים את העובדות האלו בראש, נוכל להבין טוב יותר את הדירוג.
שחקני הפוקר העשירים בעולם – הרשימה המלאה
גילוי נאות: אני רוצה לעצור רגע בשלב הזה כדי להבהיר נקודה. אתחיל בשיתוף, אני לא יכול לסבול הבטחות להתעשרות מהירה. לכן, לא יהיה שום ניסיון במאמר הזה למכור לך את הפנטזיה שפוקר הוא דרך ישירה להתעשרות. עבור רוב השחקנים, זה פשוט לא נכון. הניסיון היחיד שלי פה הוא להסביר איך שחקני הפוקר שכן הצליחו, הגיעו לשם – דווקא כי הם לא התחילו וסיימו רק בפוקר.
דן בילזריאן
אם נמדוד את זה רק בחשיפה תקשורתית, קשה לחשוב על דמות שמזוהה יותר עם פוקר מאשר דן בילזריאן. הוא במובנים רבים הסמל של חיי הפאר והנוחות מכספי פוקר. זה גם הופך אותו לדוגמא המופתית של המיתוס מאחורי כספי הפוקר. למה? כי האמת הפשוטה היא שאת רוב הכסף שלו הוא לא עשה סביב שולחנות הפוקר.
למרות שהוא מציג את עצמו כשחקן פוקר מצליח, אין לו היסטוריה משמעותית של זכיות בטורנירים והוא כמעט ואינו מופיע בדירוגים המקצועיים. למעשה, ההופעה הבולטת היחידה שלו שתועדה היא ב-WSOP 2009, וגם את ההתמודדות הזו הוא רכש בתשלום, והגיע למקום די זניח.
ובכל זאת, הוא אחד מהעשירים ביותר. הסיבה לכך, לפי עדויות פומביות וראיונות, אינה פוקר מקצועי במובן המקובל, אלא שילוב של הון משפחתי, פעילות עסקית ומיתוג אגרסיבי ברשתות חברתיות. הפוקר הוא חלק מהסיפור שהוא מוציא אל העולם, אבל ההון שמינף את הסיפור הזה הגיע עוד מהבית. במילים אחרות, יותר משבילזריאן הוא שחקן פוקר עשיר, הוא למעשה אדם עשיר שמזהה את עצמו עם עולם הפוקר.
פיל אייבי
בניגוד לבילזריאן, אין כל חולק שאייבי הוא שחקן מהשורה הראשונה. במשך שנים, הוא נחשב בעיני רבים לשחקן הפוקר הטוב בעולם. את השם הזה הוא קנה לו בעיקר במשחקים שבהם זז הכסף הגדול, הרחק מהטורנירים הרשמיים. לכן, כדי להבין למה אייבי נמצא ברשימת שחקני הפוקר העשירים בעולם, צריך להסתכל דווקא על מה שלא מופיע בדירוגים.
במשך שנים, אייבי שיחק באופן קבוע במשחקים הפרטיים היוקרתיים ביותר בלאס וגאס, במקאו ובמעגלים סגורים של שחקנים ואנשי עסקים. אלה משחקים שבהם קופות של מיליונים הן עניין שבשגרה. הכסף הזה הוא שקוף לחלוטין ולרוב אין לו כל תיעוד. וזה בדיוק מה שמבדיל בין שחקנים מצליחים לבין שחקני הפוקר העשירים בעולם.
ברין קני
קני הוא ללא ספק תמונת המראה של אייבי. הוא הרוויח את רוב ההון שלו מזכיות מתועדות. כבר שנים שקני נמצא בראש רשימות הדירוגים, כמו ה-All-Time Money List, למשל. הוא מופיע עם סכומים שחוצים את רף 60 מיליון הדולר. אבל גם כאן, כמו כמעט בכל שם ברשימת שחקני הפוקר העשירים בעולם, המספר הזה הוא רק חלק מהסיפור.
הוא הגיע לשיאו בדיוק כאשר סצנת ה-High Roller הגיעה לשיאה. הוא נכנס לטורנירים עם דמי כניסה של מאות אלפי דולרים, במעגלים מצומצמים יחסית ועם המון כסף על השולחן. האירוע שהגדיר את הקריירה שלו היה ללא ספק Triton Million for Charity ב־2019, שבו סיים במקום הראשון וזכה בכ־20.5 מיליון דולר, הזכייה הגדולה ביותר בהיסטוריה של טורנירי פוקר באותו זמן.
אבל כאן נכנסת עוד מורכבות. בעולם הזה, כמעט אף שחקן לא משחק על 100% מהכסף של עצמו. רבים רוקמים שיתופי פעולה, מוכרים אחוזים ונכנסים לכל מני הסכמי מימון. כלומר, הסכום שרואים אינו בהכרח הסכום שנשאר אצל השחקן. במקרה של קני ספציפית עלו לא מעט טענות שנויות במחלוקת על עסקאות ההשקעה ושיתופי הפעולה שהוא מנהל. ובכל זאת, גם בתוך המורכבות הזו, הוא מייצג את אותם שחקנים נדירים שעשו את רוב ההון שלהם מטורנירים. וזה אולי המאפיין החשוב ביותר של הדור החדש. לא רק לשחק טוב, אלא לדעת איפה לשחק.
ג'סטין בונומו
במשך תקופה לא קצרה, בונומו החזיק במקום הראשון ברשימת הזכיות ההיסטוריות, עם למעלה מ-60 מיליון דולר בזכיות מתועדות. מה שמבדיל את בונומו, אמנם, בתוך רשימת שחקני הפוקר העשירים בעולם הוא לא רק גודל הזכיות, אלא האופן שבו הוא הגיע אליהן.
הוא לא שחקן שעשה מכה אחת גדולה, או כמה כאלה, הוא יצר רצף כמעט חסר תקדים של הצלחות בטורנירי High Roller, בעיקר סביב 2017-2018. בתקופה הזו, הוא זכה במספר טורנירים גדולים, כאשר השיא היה הזכייה ב-10 מיליון דולר ב-WSOP 2018. כל זה לא קורה בחלל הריק. בונומו מגיע לנקודת השיא בדיוק בתקופה שבה פוקר טורנירים הפך למשחק הרבה יותר תיאורטי ומבוסס נתונים, והוא אחד מהשחקנים הראשונים שקלטו את העיקרון הזה בשלב מוקדם.
אחת מהסיבות שהוא הפנים את העיקרון הזה מהר, הוא שתחילת הקריירה שלו הייתה במשחקי רשת. זה במובנים רבים מגרש אימונים אינטנסיבי ביותר בו משחקים מאות ידיים ומסתמכים בעיקר על קריאת סיטואציה ומתמטיקה. במובן הזה, הוא מייצג את הדור החדש של השחקנים שמבינים פוקר כבעיה מתמטית, ופחות כמרחב של אינטואיציה.
דניאל נגראנו
עד עכשיו דיברנו על שחקנים שבנו הון בעיקר דרך המשחק עצמו. נגראנו מסמן מודל אחר ולא פחות מצליח. מעבר לעובדה שהוא נחשב היום לאחר מהשמות הגדולים בעולם הפוקר, הוא גם אחד היחידים שהצליחו להפוך את הפוקר לקריירה רחבת היקף, כזו שחורגת הרבה מעבר לשולחן הפוקר.
נגראנו זכה בלא פחות מששה צמידי WSOP, עשרות מיליוני דולרים בזכיות בטורנירים והוא נוכח באופן עקבי במשחקים לאורך יותר משני עשורים. אבל הוא שומר על רלוונטיות כדמות רבגונית, הרבה מעבר לפרסונה כשחקן פוקר. הוא תמיד אימץ סגנון ייחודי ושיתף הרבה על היכולת שלו לקרוא את היריב ולהסביר איך הוא מנתח סיטואציות ובונה אסטרטגיות. השיתוף הזה בידע הפך אותו למותג בפני עצמו והוא נחשב לנגיש מאוד יחסית לשחקנים אחרים.
בזכות הנגישות הזו, הוא היה מזוהה במשך שנים, עם PokerStars, אחת החסויות הגדולות והמשמעותיות ביותר בעולם הפוקר. החוזה הזה לבדו מייצג מקור הכנסה משמעותי, שלא קשור ישירות לתוצאות בשולחן. בנוסף, הוא פועל באופן עקבי בניו-מדיה ומפיק אינספור סרטונים, פודקאסטים ותוכן לימודי.
אריק סיידל
אריק סיידל הוא מהשחקנים שעובדים לאט ובשקט, ובלי שכלל הבחנו בכך, הופך לשם ענק ולאחד מהשחקנים העשירים ביותר. סיידל פרץ לראשונה לתודעה בגמר WSOP 1988 מול ג'וני צ'אן. בעוד שחקנים רבים מהדור שלו נעלמו או נשארו מאחור, ביידל הצליח לשמור על רלוונטיות משנות ה-80 ועד ימינו. הוא זכה בצמידי WSOP לאורך עשורים שונים, צבר עשרות מיליוני דולרים בזכיות מתועדות ובעיקר, שמר על רמת משחק גבוהה לאורך זמן בלתי רגיל.
אצל סיידל לא נראה זכיות של עשרות מיליונים עם איזו יד בלתי מוסברת, אלא יותר רצף של הצלחות קטנות והחלטות נבונות שמצטברות לאורך שנים. הוא בדיוק מסוג האנשים שגורם לי להבין אפילו יותר כמה המונח "הכנסה פאסיבית" הוא כוזב. בסוף, לא משנה מה אפיק ההכנסה שלנו, רק סבלנות ועבודה קשה תבטיח לנו הצלחה.
פדר הולץ
הולץ מייצג את הקיצוניות השנייה לעומת סיידל. הקריירה שלו הייתה קצרה, אינטנסיבית ורווחית באופן מגוחך. בתוך שנים ספורות, הולץ הפך לאחד השמות הדומיננטיים ביותר בסצנת ה-High Roller וזכה בעשרות מיליוני דולרים. בתקופה שבין 2015-2017, הוא שלט בטורנירים באופן חסר תקדים ויישם שיטתיות עקבית ומושכלת שהביאה אותו לגמר פעם אחר פעם.
ואז מגיעה הנקודה המעניינת באמת. ברגע שהוא הרגיש שהוא הרוויח מספיק – הוא פשוט קם ועזב. את ההון שהרוויח במשחקים, הוא מתחיל למנף להשקעות, יזמות והקמת פלטפורמות שונות בתחום הפוקר. אין הרבה שחקנים שמגיעים לשיא ובוחרים לפרוש. במובן הזה, פדר שם את הכסף במקום הראשון וייתכן שמלכתחילה, לא ראה את עצמו כשחקן פוקר. זה כמובן לא מבטל את העובדה שהוא היה מוכשר מאוד במשחק, והוא כנראה גם איש עסקים לא רע בכלל.
אנטוניו אספנדיארי
השחקן האיראני-אמריקאי מציג לנו מודל קצת שונה ודי מעניין של התעשרות מפוקר. אספנדיארי במובנים רבים ממנף את הכריזמה והתדמית שלו לרווחים, הרבה יותר מאשר את הכישרון שלו בפוקר. ושלא נטעה, גם מזה יש לו לא מעט.
הקריירה של Esfandiari מלאה בהצלחות, אבל רגע אחד עומד מעל כולם: הזכייה ב-Big One for One Drop ב-WSOP 2012 עם פרס של 18.3 מיליון דולר על המקום הראשון. הוא עושה את זה בטורניר עם דמי כניסה של מיליון דולר, במעגל מצומצם של שחקנים עשירים ומקצוענים וסכומים שמגדירים מחדש את הגבולות של פוקר טורנירים. באותו רגע ממש, הוא ממצב את עצמו כאחד השמות הבולטים ביותר בשיח על שחקני הפוקר העשירים בעולם.
אבל אספנדיארי, כאמור, לא נשאר בכובע של שחקן הפוקר. את הפרסום שלו הוא קנה עוד קודם לכן כקוסם. היכולת שלו לכבוש במה ולתקשר עם הקהל הפכה אותו במהירות לדמות טלוויזיונית אהודה. הוא השתתף בתוכניות, שימש כמנחה, והיה חלק בלתי נפרד מהמאמץ התקשורתי לחשוף את הפוקר לקהל רחב יותר.
כריס פרגוסון
זהו ללא ספק אחד מהשמות הידועים ביותר כשזה מגיע לשחקנים שיצרו עושר בעיקר מהתשתיות שסביב הפוקר. פרגוסון לא נודע רק בזכות זכיות בטורנירים או במשחקים במזומן, אלא בעיקר בזכות המעורבות שלו באחת הפלטפורמות הגדולות בתולדות הפוקר: Full Tilt Poker.
פרגוסון הוא אלוף ה-Main Event של WSOP 2000. הוא זכה במספר צמידים והפגין נוכחות עקבית בטורנירים לאורך השנים. למרות כל ההצלחה הזו, הזכיות לא מגרדות אפילו את ההון הכולל שלו. הקפיצה האמיתית הגיעה עם השקת הפלטפורמה באמצע שנות ה-2000. פרגוסון הוא לא רק הפרזנטור הרשמי שלה, אלא מחזיק בנתח ניכר משווי החברה ומשמש כחבר הנהלה.
אבל הסיפור הזה לא מסתיים טוב, למרבה הצער.
בשנת 2011, במסגרת מה שמכונה בתור "הבלאק פריידיי של הפוקר", רשויות הפיקוח בארה"ב סוגרות את Full Tilt Poker. הרשויות חשפו שהחברה פעלה בצורה בעייתית מבחינה פיננסית, כולל ערבוב כספי שחקנים עם כספי החברה. השלכות הפרשה היו דרמטיות לכלל תעשיית הפוקר. פרגוסון חזר לשחק בשנים שלאחר מכן, אבל המוניטין שלו כבר נפגע באופן בלתי הפיך.
סאם פארחה
החלק האירוני הוא שפארחה לא מככב אף פעם בראש רשימות הזכיות. ובכל זאת, לאורך שנים הוא נחשב לאחד האנשים העשירים והמשפיעים בסצנת הפוקר, בעיקר בזכות מה שקורה מחוץ לאור הזרקורים. רוב הקהל מכיר אותו בעיקר בשל ההפסד ההיסטורי לכריס מאני-מייקר. אבל זה יהיה ממש עוול לצמצם את ההישגים שלו לרגע הזה. פארחה היה במשך שנים שחקן קבוע במשחקי המזומן הגבוהים ביותר. לכן, רוב ההון שלו נעשה מחוץ לדירוגים הרשמיים.
לרוב, פארחה שומר על מרחק מאור הזרקורים. כמעט ואין לו נראות ברמה הזו, אבל בתוך הקהילה המקצועית, המעמד שלו ברור. זה יכול ללמד אותנו ששחקני הפוקר העשירים בעולם אינם בהכרח אלה שרואים, אלא לעיתים דווקא אלה שפועלים מחוץ לפריים.
דבר אחד בטוח – הכסף הגדול בפוקר כמעט אף פעם לא מגיע ממקום אחד בלבד. לא מהקלפים, לא מטורנירים, ולא ממשחקים במזומן – אלא מהשילוב ביניהם ובעיקר מהיכולת לראות את המשחק כחלק ממערכת רחבה יותר. שחקני הפוקר העשירים בעולם לרוב לא יהיו אלו ששיחקו טוב מכולם, אלא בעיקר אלו שהבינו בשלב מוקדם איפה נמצא הכסף הגדול בזמן נתון. אם נחשוב על זה באמת, זה מלמד גם עד כמה הם שחקני פוקר טובים. היכולת שלהם לקרוא סיטואציה ולנצל הזדמנויות, שיחקה לטובתם גם בעולם העסקים.
מקורות:
- The Hendon Mob. (n.d.). All time money list.
- The Hendon Mob. (n.d.). Justin Bonomo player profile.
- World Series of Poker. (2018). Big One for One Drop tournament update.
- World Series of Poker. (n.d.). Phil Ivey player profile.
- World Series of Poker. (n.d.). Daniel Negreanu player profile.
- World Series of Poker. (n.d.). Erik Seidel player profile.
- The Hendon Mob. (n.d.). Fedor Holz player profile.
- World Series of Poker. (2016). One Drop tournament update.
- The Hendon Mob. (n.d.). Antonio Esfandiari player profile.
- World Series of Poker. (n.d.). Chris Ferguson player profile.
- U.S. Department of Justice. (2011). Full Tilt Poker case summary.
- PokerNews. (n.d.). Sam Farha player profile.
- World Series of Poker. (n.d.). Dan Bilzerian player profile.
