נשים בפוקר: השחקניות המובילות שכבשו שולחנות גברים

גילוי נאות: אני לא אוהב לספר סיפור באופן פשטני. לכן, זה לא הולך להיות מאמר שכל מטרתו היא להרים לנשים ולשרטט דינמיקה של מאבק בין מגדרים. מה שכן חשוב לי מאוד לעשות כאן, הוא לתת מבט מדויק וכנה על כמה שחקניות סופר מוכשרות שבנו קריירות אמיתיות בעולם תחרותי מאוד. יותר משחשוב לי להתמקד במגדר שלהן, או בתקרת הזכוכית שפרצו, ארצה להתמקד בהחלטות שקיבלו, כדי שכולנו נוכל ללמוד מהן.

בשנת 2007, זכתה ונסה סלבסט זכתה באירוע ה-PCA (PokerStars Caribbean Adventure) והפכה לאחת השחקניות הצעירות והבולטות בסבב. אם היו אלו שסברו שמדובר בפוקס חד פעמי, הם התבדו מאוד מהר כשהיא המשיכה לזכות בצמידי WSOP, לצבור מיליוני דולרים ובסופו של דבר הפכה לשחקנית הטורנירים הרווחית ביותר בהיסטוריה של שחקניות הפוקר. עשור לאחר מכן, קריסטן פוקסן פורצת וזוכה מספר פעמים בתואר שחקנית השנה של GPI.

לא מדובר כבר בסיפורים חריגים, אלא רק בסיפורי הצלחה מפורסמים בתוך מגמה גוברת. שלא נטעה, נשים בפוקר הן עדיין מיעוט מספרי, אבל ההישגים שלהן ניכרים. הן נוכחות בשולחנות הגדולים, בטורנירים המרכזיים ובקהילת האונליין. לעתים קרובות, נהוג לחשוב שלנשים יש סגנון משחק משלהן. בעיני זו טענה מופרכת. מה שכן אולי קיים הוא דפוס אחר של משחק. כאן נלמד על כמה סיפורי הצלחה של נשים בפוקר וכיצד הן מנהלות את המשחק באופן ייחודי.

למרות השינוי – נשים בפוקר הן עדיין מיעוט

בטורנירים חיים, במיוחד ברמות הגבוהות, ההערכות מדברות על שיעור השתתפות של כ-5-10% בלבד בקרב נשים. מדובר במשתנה שמגדיר את הדינמיקה בשולחן כבר מהרגע הראשון. ובכל זאת, המיעוט הזה מהווה גם יתרון. כפי שנראה, לא פעם הוא יוצר סביבה שבה הציפיות של היריבים אינן מדויקות, מה שמעניק יותר מרחב לפעולה.

למה נשים הן עדיין מיעוט בפוקר?

ההשתתפות הנמוכה יחסית אינה קשורה בהכרח ליכולת המשחק. אין עדות לכך שנשים פחות טובות בפוקר מבחינה קוגניטיבית או אסטרטגית. ההסברים נוטים להיות חיצוניים יותר. לרוב נשים חשופות פחות בלב מוקדם למשחקים תחרותיים מהסוג הזה, נשים באופן כללי חשופות פחות בתקשורת בענף הזה וגם הנורמות החברתיות כמובן משפיעות.

בנוסף, פוקר, בעיקר בשולחנות חיים, מתנהל בסביבה אינטנסיבית ולעתים אפילו אגרסיבית. זהו לא מרחב מאוד מכיל וזה משפיע באופן ניכר על המשתתפים במשחק ובעיקר על אלו שמשחקים בו לאורך זמן. ומצד שני, בדיוק בגלל זה, מי שכן נשארת ומתקדמת, עושה זאת לרוב מתוך תהליך מודע ומכוון מאוד.

האם יש בכלל הבדל בסגנון המשחק?

אחת השאלות שחוזרות שוב ושוב היא האם נשים משחקות אחרת. נראה שאין סגנון נשי מובהק בפוקר. עם זאת, יש הבדל עדין יותר באופן שבו שחקניות מגיבות לדינמיקה בשולחן. כלומר, דווקא בגלל האופן שבו נשים נתפסות, המשחק שלהן יכול להיות יותר מחושב.

הדינמיקה של שולחן גברי

כאשר שחקנית מתיישבת בשולחן שבו רוב השחקנים הם גברים, היא נכנסת למרחב עם ציפיות. חלק מהשחקנים יניחו שהיא משחקת שמרני יותר. אחרים ינסו לבחון אותה, לשחק נגדה אגרסיבי יותר, או לנסות להוציא אותה מאיזון. לא כולם יעשו את זה, אבל זו מגמה קיימת.

המגמה הזו יוצרת מצב שבו שחקנית לא משחקת רק מול הקלפים, אלא גם מול התפיסה של היריבים לגביה. עבור שחקן פוקר מקצועי, זה משתנה לכל דבר. ברגע שיש הטיה בצד השני של השולחן, יש גם אפשרות לנצל אותה. שחקנית שמבינה איך היא נתפסת יכולה לבחור מתי להתיישר עם הציפייה הזו ומתי לשבור אותה.

ונסה סלבסט – שברה את כל הסטריאוטיפים עם משחק אגרסיבי וחזק

כשמדברים על נשים בפוקר ברמה הגבוהה ביותר, קשה שלא לחשוב על סלבסט. היא אמנם לא הראשונה, אבל ההישגים החריגים שלה, גם בקנה המידה של כלל השחקנים המקצועיים, דורשים אזכור מוקדם. עם מעל 11 מיליון דולר בזכיות בטורנירים חיים ושלושה צמידי WSOP, היא מחזיקה עד היום בתואר השחקנית הרווחית ביותר בהיסטוריה של הפוקר. אבל מה שהפך אותה לדמות כל כך משמעותית הוא האופן בו שיחקה את המשחק.

שמירה על רמה עקבית לאורך שנים

כבר בתחילת הקריירה שלה, עם הזכייה ב-PCA ב-2010, היה ברור שמדובר בשחקנית יוצאת דופן. עם זאת, מה שבאמת ביסס את המעמד שלה היה היכולת לשמור על רמה גבוהה לאורך זמן. זו נקודה קריטית, כי בפוקר קל לזהור למשחק או שניים, אבל קשה מאוד לשמור על הרמה לאורך שנים.

אגרסיביות מחושבת כשיטת עבודה

אחד המאפיינים הבולטים ביותר של סלבסט הוא האגרסיביות. אבל חשוב להבהיר, היא לא משחקת אימפולסיבי או משליטה את עצמה על השולחן באמצעות כוח. זו אגרסיה שמבוססת על הבנה עמוקה של המתמטיקה סביב המשחק. היא נודעה בכך שהיא מפעילה לחץ במצבים שבהם היריבים נמצאים באזורי החלטה לא נוחים, במיוחד בשלבים מתקדמים של הטורנירים.

עיצבה מחדש את דימוי הנשים במשחק

אולי ההיבט המעניין ביותר בקריירה של סלבסט הוא האופן בו נשים התחילו להיתפס בפוקר. עד אז, חלק גדול מהנרטיב סביב נשים בפוקר נטה לתאר אותן כבעלות סגנון שמרני וזהיר. סלבסט שברה את התבנית הזו לחלוטין. היא ברוב המקרים הייתה השחקנית האגרסיבית ביותר בשולחן. ברגע ששחקנית משחקת ברמה הגבוהה ביותר, עם סגנון שמזוהה בדרך כלל עם שחקנים מובילים, קשה יותר להחזיק בדעות קדומות.

ליב בורי – הכול התחיל מאהבה למתמטיקה

בהרבה מובנים, ליב בורי היא תמונת המראה של ונסה סלבסט. הסגנון שלה שקט הרבה יותר על פני השטח ויש לכך סיבה טובה. הדרך שלה לפוקר לא התחילה משולחנות המשחקים, אלא בכלל מהעולם האקדמי. היא למדה פיזיקה באוניברסיטת מנצ'סטר והגיעה למשחק דרך תוכנית טלוויזיה בריטית שחיפשה אנשים עם חשיבה אנליטית. מאוד מהר, היא התחילה לצמוח בעולם הזה.

הרקע המדעי הביא גישה ייחודית למשחק

התרומה המרכזית של בורי לפוקר היא בצורת ההסתכלות שהיא הביאה איתה למשחק. כמי שמגיעה מרקע מדעי, היא הניחה בצד את כל החלק המיתולוגי שמייחסים הרבה פעמים לפוקר כמו תחושות הבטן, קריאת התגובות וכו', והתייחסה למשחק נטו כמערכת של קבלת החלטות תחת אי-ודאות.

היא מתייחסת בראיונות רבים לחשיבות של בניית מודל הסתברות חזק, לנהל סיכונים באופן מחושב ושל אימוץ חשיבה לטווח ארוך. מאוד מהר היא התגלתה כשחקנית שמבינה לעומק את המנגנון של המשחק.

עם השנים בורי הופכת למותג

עוד היבט מעניין בקריירה של בורי הוא היכולת שלה לפעול גם מחוץ לשולחן. היא לא נשארה רק בתוך עולם הפוקר, אלא הרחיבה את הפעילות שלה לכיוונים של מדע פופולרי, פודקאסטים והרצאות על קבלת החלטות.

קריסטן פוקסן – שמירה על מעמד של אלופה לאורך שנים

בעולם שבו שונות היא חלק בלתי נפרד מהמשחק, היכולת להחזיק הצלחות באופן עקבי ולאורך זמן היא אולי המדד המדויק ביותר לרמה אמיתית. פוקסן, בניגוד לסלבסט למשל, לא פרצה לתודעה דרך רגע אחד דרמטי. היא צברה הצלחה אחר הצלחה, עד שכבר היה ניכר שההישגים שלה יוצאו דופן. היא זכתה שוב ושוב בצמידי WSOP (ב־2013, 2016 ו־2020 באירועי אונליין), זכתה בשלל תארים והחזיקה תוצאות חזקות גם באונליין וגם בלייב. עקביות כזו בפוקר היא נדירה מאוד.

המעבר מאונליין ללייב

כמו שחקנים מובילים רבים בעשור האחרון, פוקסן בנתה את הבסיס שלה באונליין. הסביבה הזו שונה לחלוטין ממשחק חי. הקצב מהיר יותר, הנפח גבוה יותר ואין את ההשפעה של שפת הגוף והסיטואציות באותה מידה. זהו הרבה יותר משחק של ניתוח והסתברויות.

פוקסן הצליחה לבצע את המעבר הזה בצורה חלקה יחסית וזה מעיד במידה רבה שהיא הפנימה לעומק את עקרונות המשחק. אני אישית חושב שזה גם מעיד כמה הממדים הייחודיים של הלייב כמו ניתוח ההתנהגות והאינטואיציה, כנראה פחות חשובים כדי להצליח בעולם הזה, בניגוד לתדמית הפופולרית של הפוקר.

מהו סוד ההצלחה שלה?

פוקסן הצליחה לצמצם משמעותית את התנודות בשיעור ההצלחות שלה ואני אישית חושב שזה ממש לא מקרי. מומחים רבים מזהים שהסגנון שלה מבוסס על שליטה חזקה. היא מקפידה על קבלת החלטות מדויקת, שומרת על המסגרת ונמנעת מדרמות. לאורך זמן, הגישה הזו מבטיחה תוצאות צפויות ובעיקר, יכולת לשרוד את המתח שכרוך בתחום הזה.

כובשת יעדים, בשקט-בשקט

בניגוד לשחקניות אחרות שזכו לחשיפה ברמה הזו, פוקסן לא כל כך מופיעה בתקשורת. אני חושב שבהרבה מובנים זה חלק בלתי נפרד ממאפייני המשחק שלה. זו שחקנית שאין לה זמן לתדמית או דרמות ומתמקדת בביצוע. כל זה מחזיר אותנו שוב לשאלה שחוזרת בהרבה מאמרים: מה באמת מייצר יתרון בפוקר?

ושוב אנחנו רואים איך היכולת לחזור על תהליך נכון, שוב ושוב, גם כשהתוצאות משתנות ואפילו לרעתנו, בסופו של דבר מתגמלת אותנו לטווח הארוך. עם כל העליות והנפילות של המשחק הזה, הנכונות הזו לשמירה על יציבות היא תכונה יקרה מאוד, אבל כנראה גם נדירה ביותר.

נשים בפוקר: האם המגדר הוא יתרון או חיסרון?

השאלה האם נשים בפוקר נהנות מיתרון או סובלות מחיסרון אינה שאלה תיאורטית בלבד, היא באה לידי ביטוי בכל החלטה שמתקבלת על השולחן. אחרי הכול, האופן שבו היריבים תופסים אותך היא קריטית במשחק הזה. כששחקנית מתיישבת מול שולחן שבו היא מיעוט, התפיסה הזו כמעט אף פעם לא ניטרלית. זה בכלל לא משנה אם ההנחות עליה נכונות, בסוף הן משפיעות על המשחק.

ההטיות של היריבים

אחת התופעות המרכזיות היא הטיה מצד יריבים. שחקנים מסוימים נוטים להניח שנשים ישחקו בצורה זהירה יותר וזה יכול להשפיע על ההחלטות. לדוגמה, יריב עשוי להיות מוכן להמר על סכום גבוה יותר מול שחקנית מתוך הנחה שהיא לא תבלף לעתים קרובות. יריב אחר יכול להפעיל המון לחץ מתוך אמונה שהיא תתקפל בקלות. הנקודה הזו שבה ההנחות לא מתיישבות עם המציאות, יוצרת הזדמנות.

איך ניתן לנצל את זה?

שחקנית שמבינה איך היא נתפסת יכולה להשתמש בזה ככלי. אם היריבים מצפים למשחק פסיבי, ניתן לשחק אגרסיבי יותר ולהפתיע. אם הם נוטים להמר על סכומים גבוהים יותר, ניתן להפיק ערך גבוה יותר מידיים חזקות. שחקן פוקר מקצועי תמיד שואל איך הוא נתפס. במקרה של נשים, התשובה לשאלה הזו לעיתים ברורה יותר, ולכן גם קלה יותר לניצול.

היתרון הוא לא אוטומטי

הבעיה עם כל יתרון מבוסס תפיסה היא שהוא זמני. ברגע שהיריבים מזהים את הפער בין הציפייה למציאות, הם מתחילים להתאים את עצמם. לכן, השאלה האם מדובר ביתרון או חיסרון תלויה פחות במצב עצמו ויותר באופן שבו הוא מנוהל. שחקנית שלא מודעת להטיות עלולה למצוא את עצמה משחקת בתוך מסגרת שלא היא קבעה. שחקנית שמודעת להן יכולה להפוך את אותה מסגרת לכלי. כמובן שעליה להיות ערה למתנהל בשולחן ולוודא שהיריבים לא הבינו כבר שעליהם להתאים ציפיות.

אני חושב שהדרך הטובה ביותר להמחיש את הנקודה הזו היא הסיפור של אנט אוברסטאד. מעבר לעובדה שמעורבת בסיפור הזה אישה, אני חושב שזו דוגמא מושלמת לאופן שבו קריאת סיטואציות מתעלה על כל חוזק יד. בטורניר אונליין ב־2007 היא כיסתה כמעט לחלוטין את אזור הקלפים במסך, והסתמכה כמעט רק על דפוסי ההימור, קצב ההחלטות והתגובות של היריבים. הניסוי הזה לא נשאר רק גימיק חד-פעמי: זמן קצר לאחר מכן היא זכתה באליפות WSOP Europe והפכה לזוכה הצעירה ביותר אי פעם בצמיד, הישג שתועד גם בסיקור מקצועי של PokerNews ושל אתר WSOP הרשמי. עבורי, זו הוכחה ניצחת לכך שפוקר ברמות הגבוהות הוא משחק של מידע חלקי, פסיכולוגיה ומשמעת.

האם העתיד של נשים בפוקר צפוי להיות שוויוני יותר?

עד היום, אחד השינויים המשמעותיים ביותר שהיה הוא תרבותי. הפוקר של שנות ה־90 וה־2000 המוקדמות היה סביבה מאוד הומוגנית שהתאפיינה ברוב גברי, תחרותיות חזקה ותחושה של מועדון סגור. התפתחות עולם המשחקים ברשת והחשיפה הבינלאומית, פתחו את המעגל הזה. יותר שחקנים מגיעים מרקעים שונים, יותר קולות נשמעים, והנוכחות של נשים בפוקר כבר אינה חריגה באותה מידה. האם זה אומר שהיום שולחנות הפוקר שוויוניים? יהיה קשה מאוד לומר את זה. אבל בהחלט אפשר לומר שהנורמה משתנה, וזו התחלה.

יותר מודלים לחיקוי

כאשר שחקניות כמו בורי, סלבסט ופוקסן מצליחות ברמות הגבוהות ביותר, הן הופכות לסמן עבור אחרות. שחקניות צעירות לא נכנסות היום לעולם שבו הן חריגות, בדיוק בגלל הישגי העבר האלו, וזה משנה את נקודת ההתחלה.

ובכל זאת, הדרך עוד ארוכה

אי אפשר להתעלם מהפערים שעדיין קיימים. הייצוג הנמוך של נשים בפוקר עדיין משמעותי, במיוחד בשולחנות לייב ברמות הגבוהות. יש עדיין סביבות שפחות מזמינות וההטיות במשחק עדיין באות לידי ביטוי.

מה שיקבע את הכיוון אינו רק מספר השחקניות, אלא האופן שבו המשחק עצמו ממשיך להתפתח, כמה הוא יאפשר לעצמו להיות פתוח וכמה הוא יושפע מהנחות מוקדמות.

כשמסתכלים על נשים בפוקר דרך הדמויות, הסיפורים והדינמיקות, מתברר שהשאלה העמוקה ביותר היא כיצד שחקנים פועלים בתוך מערכת של ציפיות ואיך הם מנצלים אותה לטובתם. ונסה סלבסט הראתה שאגרסיה מחושבת יכולה לפרק סטריאוטיפים, ליב בורי הוכיחה שפוקר הוא קודם כול משחק של חשיבה רציונלית וקריסטן פוקסן היא ההוכחה שהצלחה אמיתית נבנית דרך עקביות ולא דרך דרמות גדולות.

שלושתן שונות מאוד זו מזו. רק העובדה הזו לבדה מוכיחה עד כמה הטענה שיש כזה דבר "משחק נשי" בפוקר היא מופרכת. עם זאת, היכולת להבין את המשתנה הזה, שהתפיסה המוקדמת הזו קיימת, יכולה לייצר יתרון משמעותי. ככל שהמשחק מתבסס יותר על הבנה, על הסתברות ועל קבלת החלטות תחת אי-ודאות, כך פחות משנה מי יושב בשולחן, ויותר משנה איך הוא משחק.

מקורות:

• Hendon Mob. (n.d.). WSOP Bracelets by Country.
• Hendon Mob. (n.d.). Women's All Time Money List – Top 20,199.
• Global Poker Index (GPI). (n.d.). Player Of the Year Ladies.
• Upswing Poker. (n.d.). Women In Poker Hall of Fame Accepting Nominees for 2016.